כרובית ברוטב בשמל מוקרם

אחד הירקות האהובים עלינו הישראלים זאת הכרובית, לא ברור איך ומתיי זה קרה, אבל במציאות החדשה של תחילת שנות ה2000 כרובית היא חלק בלתי ניפרד מהמטבח הישראלי, הים תיכוני. הכרובית בשובבות קנתה לעצמה את המעמד האהוב. אם נתבונן בדפיי ההיסטוריה נראה שלהופיע יש מאין, ולקבוע את מעמדה האהוב , אינו בגדר שובבות אלא טקטיקה אצל הכרובית. מקור הכרובית בעולם אינו ידוע, גם מתיי החלו להשתמש בו מוקף בעלטה, יש עדויות של היסטוריונים, וגיבורי מלחמה, מהתקופה הרומאית, בו הם מספרים ככל הנראה על הכרובית ומעלליה במטבח, גם השלב בו היא כבשה את אירופה אינו ברור...מה שכן ברור, שברגע שמלך צרפת לואי ה14 טעם את הירק, הוא נהפך למוערץ ואהוב על כל תושבי צרפת. לקראת חג השבועות אני מכינה כרובית מוקרמת ברוטב בשמל, כיאה לירק שנגע בו מלכות צרפתית.

את הכרובית במקום להרתיח, אני מפרידה לפרחים בינוניים עד גדולים, מכניסה לשקית ומקפיאה. כשאני רוצה להשתמש בכרובית אני מפשירה אותה, אחריי הפשרה היא רכה ומוכנה לעבודה ללא צורך בבישול מקדים. אם בכל זאת אתם רוצים להרתיח, אפשר למלא סיר עם מים, כשהמים רותחים לבשל את הכרובית כ10 דקות, ולסנן.

ההכנה

1. בסיר ממיסים את החמאה על חום בינוני, מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב עד שנוצר עיסה (רביחה) נוזלית ובהירה.
2. מוסיפים כוס חלב, ומערבבים, עד שאין גושים של בצק, מוסיפים את יתר החלב, ומתבלים במלח, פלפל, ואגוז מוסקט.
3. מביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב, מנמיכים את האש ומוסיפים את הפרמז'ן.
4. ממשיכים לבשל עוד 5 דקות לרוטב סמיך.
5. בתבנית אפיה מסדרים את פרחי הכרובית, ושופכים מעל את הרוטב בשכבה אחידה.
6. מפזרים מעל את הגבינה הצהובה, ואופים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ15 דקות, או עד שהגבינה נמסה ומזהיבה.

טיפ לאירוח: אפשר להכין את כל המנה כולה, לסדר אותה במגש האפייה, לעטוף ולשמור במקרר. כחצי שעה לפני האפיה לשלוף את המגש החוצה, לפזר מעל את הגבינה צהובה ולאפות.

מאת שף אלישבע דה-סילבה